הבקרה המקומית:
מבצעת את הפעולות האוטומטיות שהוגדרו ונבדקו, בהתאם להרשאות ולמגבלות הציוד.
בקרה מתואמת למערכות מיזוג האוויר בחדרי שרתים: מנהלים את פעולת יחידות הקירור, עוקבים אחר התנאים בנקודות החשובות ומתאימים את ההפעלה לעומס. רציפות הקירור ודרישות היתירות מגדירות את המסגרת; בתוכה מצמצמים עבודה מיותרת וצריכת חשמל.

מחברים בין מדידות החדר, מצב יחידות הקירור והמערכות שמשרתות אותן. כך אפשר לתאם את ההפעלה לפי הצורך הכולל, לזהות יחידה שפועלת אך אינה מספקת את התוצאה הנדרשת, ולהבין מה משמעותה של תקלה עבור החדר.
שכבת הבקרה המרכזית פועלת לצד בקרי הציוד ומנגנוני ההגנה שלו, עם לוגיקה שמותאמת למערכת ולדרישות האתר.
מחברים למערכת אחת את יחידות מיזוג האוויר, מערכות UPS, רבי-מודד ומדי חשמל, גנרטורים, רכזות אש ורגשי הצפה, לצד רגשי טמפרטורה ולחות.
רואים את מצב המערכות ואת הקשר בין האירועים: האם חריגה בקירור מלווה בבעיית חשמל? האם הגנרטור נכנס לפעולה? האם זוהתה הצפה? המידע מרוכז לפי חדר, מערכת וציוד, בהתאם לממשקים הזמינים.
מבחינים בין ניטור וקבלת חיוויים לבין שליטה בציוד, בהתאם למערכת ולהרשאות.
מערכת ההתראות של InControl מרכזת חריגות מהמערכות המחוברות ומפעילה מסלולי הסלמה לפי סוג האירוע, חומרתו והאחריות לטיפול.
מגדירים מי מקבל את ההתראה תחילה, מתי היא מועברת לגורם נוסף ומי נכנס לתמונה אם האירוע נשאר פתוח. משלבים גם התראות בוואטסאפ, כדי שהמידע יגיע לצוות בערוץ שבו הוא עובד.
מרכז הבקרה של InControl מוסיף ליווי מקצועי לניטור ולהתראות. הצוות בוחן את האירוע לצד המדידות, מצב הציוד וההיסטוריה, מסייע להבין את המשמעות התפעולית ומלווה את הטיפול מול אנשי האתר.
בהתאם להיקף השירות, מרכז הבקרה משתלב במסלול ההסלמה, מסייע באבחון מרחוק ובודק עם הצוות שהמערכות חזרו לפעולה תקינה.
תקלה ביחידה, אובדן גיבוי ועלייה בטמפרטורה אינם אותו אירוע. בוחנים את החריגה לצד תנאי החדר, הקירור הזמין והנתונים העדכניים, ומגדירים תגובה לפי ההשפעה התפעולית.
מבצעת את הפעולות האוטומטיות שהוגדרו ונבדקו, בהתאם להרשאות ולמגבלות הציוד.
מקבל מידע שממקד את הבדיקה והטיפול בשטח.
מסייע באבחון, בתיאום הטיפול ובבדיקת החזרה לפעולה תקינה, בהתאם להיקף השירות.
אובדן תקשורת מוצג כמידע חסר. הוא אינו הוכחה שהציוד כבוי או שהחדר תקין.
מתאמים את ההפעלה לפי תנאי החדר והיתירות שהוגדרה.
מגדירים איזו יחידה מובילה ומתי מצרפים קירור נוסף בהתאם לתנאים הנמדדים ולעומס.
מגדירים החלפה בין יחידות מתאימות בהתאם לשעות עבודה, זמינות ודרישות התחזוקה.
מגדירים אילו יחידות גיבוי יופעלו, כיצד בודקים את תגובתן ומתי נדרשת הסלמה.
מוציאים יחידה מהתכנון התפעולי באופן מסודר ומציגים את המשמעות ליתירות הזמינה.
רצפי ההפעלה והמעבר נקבעים לפי יכולות הציוד, מגבלות היצרן ותכנון היתירות של האתר.
פורסים רגשי טמפרטורה ולחות בנקודות שנבחרו לפי פריסת הציוד וזרימת האוויר. מצרפים את מדידות האספקה והחזרה ואת מצב יחידות הקירור, ככל שהמידע זמין, כדי להבין היכן מתפתחת חריגה ומה השתנה לפניה.
במערכות המבוססות על מים קרים, מחברים גם את נתוני מרכז האנרגיה. כך אפשר לבדוק האם מקור השינוי בחדר, ביחידה המקומית או באספקת הקירור אליה.
מנתחים את הטמפרטורה והלחות יחד, מחשבים נקודת טל ומתאימים את פעולת הציוד לטווחים שנקבעו. מזהים תנאים שמעלים חשש לעיבוי ומתריעים כשהמערכת אינה מצליחה לשמור על התנאים הנדרשים. הפחתת לחות נשענת על יכולות הציוד המחובר; העלאת לחות מחייבת ציוד הרטבה מתאים ותכנון נפרד.
באתרים עם תשתית מתאימה, משווים את תנאי הפנים והחוץ ובוחנים מתי אוויר חיצוני יכול לסייע בקירור או בהפחתת לחות. ההחלטה מתבססת על טמפרטורה ולחות, חישובי נקודת טל ואנתלפיה, ובהתאם לדרישות הסינון ואיכות האוויר של האתר. כשהתנאים אינם מתאימים, הבקרה מפסיקה את השימוש במסלול הזה בהתאם לתצורת המערכת.
משלבים מידע והתראות במערכות הניטור הקיימות, לרבות SNMP לפי דרישות הממשק. צוות האתר מקבל את המידע גם בסביבת העבודה שבה הוא כבר משתמש.
מתאימים את שילוב היחידות לעומס, בוחנים הגדרות שאינן תואמות את צורכי האתר ומנצלים תנאי חוץ מתאימים כאשר התשתית מאפשרת. בודקים את התוצאה לצד הטמפרטורות, הלחות והיתירות; כשקיימת מדידת חשמל מתאימה, בוחנים גם את השפעת השינוי על הצריכה.
ממפים את הרגשים והיחידות, בודקים פקודות ומשוב ומריצים תרחישי תקלה, מעבר וגיבוי במסגרת תוכנית בדיקות מתואמת. מתעדים את ההגדרות, החריגות ותוצאות הבדיקות, כדי שהצוות ידע כיצד המערכת אמורה להתנהג.
נמפה את יחידות הקירור, נקודות המדידה ודרישות היתירות, ונגדיר מה צריך לקרות בשגרה, בעליית עומס ובתקלה.